טמפרמנט

כשנתבונן במספר ילדים בני אותו גיל פועלים בסביבה מסוימת, נבחין כי תגובותיהם כלפי המשתנים בסביבה שונות ומגוונות. הם יגיבו באופן שונה לרעש פתאומי, למוסיקה, לבכי של אחד מחברי הקבוצה. הם יגיבו באופן שונה למעבר בין משטחים שונים, דשא, חול, רצפה או פרקט. התייחסותם למשחקים וגישתם לאביזרי לבוש תהיה שונה.

פעמים רבות שואלים הורים את עצמם, למה הוא מתנהג כך בעוד אחיו התנהל באופן שונה לחלוטין? האם אני משפיע על ההתנהגות של ילדי? האם יש לי חלק באופן התגובה שלו והאם יש לי השפעה עליה? האם אלו תכונות מולדות או שלסביבה יש השפעה על התנהגות הילד.

לרוב התשובה היא, גם וגם…התינוק נולד עם מטען גנטי מסוים, עם מאפיינים אישיים שייחודיים לו, להם אנו קוראים טמפרמנט (מזג). אולם, גם לסביבה ולאופן ההתנהלות של המבוגרים ביחסם אליו השפעה ניכרת על התפתחותו ותגובותיו.

טמפרמנט אינו תכונה אחת בלתי משתנה, אלא סט של נטיות, יחסית קבועות, הניכרות מלידת התינוק כמעט, שעל פיהן מגיב האדם בסיטואציות מסוימות (3, 5).  לנטיות טמפרמנטיות יש בימינו מעמד חשוב ביותר בהבנת התפתחותם של ילדים, הסתגלותם החברתית, חינוכם וגורל בריאותם הנפשית (3).

תומאס, צ'ס ובירץ' (1968), היו הראשונים לחקור את נושא הטמפרמנט אצל ילדים. הם מצאו שלושה דפוסים טמפרמנטיים משותפים (בהמשך הם הדגישו, כי לא כל הילדים מתאימים לאחת משלושת הקבוצות).

  1. "ילדים קלים" (Easy Children): ילדים שנמצאים במצב רוח טוב באופן קבוע, הם מסתגלים בקלות ויש להם גישה חיובית למצבים חדשים. הם קלים לטיפול וחינוך כיוון שהם מסתגלים במהירות ובאופן חיובי לשגרות חיים וגם למצבים ולדרישות חדשות במהלך התפתחותם (3, 6).

  2. "ילדים הנוטים להתחמם לאט" Slow to Warm Up) ): ילדים אלה אינם פעילים במיוחד והם נוטים לבטא את רגשותיהם די במתינות, הם מסתגלים למצבים חדשים באיטיות וזקוקים לזמן כדי להתקרב לאנשים ולגירויים חדשים (5, 6).

  3. "ילדים קשים" (Difficult Children): ילדים אלה נוטים לבכות הרבה ובחוזקה כתגובה לכל דבר, הם אינם עקביים בתפקודיהם, אינם מסתגלים בקלות  למצבים חדשים ולסדר היום, הם נכנסים בקלות למצב רוח רע, קשה לספק אותם וקשה לטפל בהם.

כיצד משפיע הטמפרמנט של הילד על התנהגותם של הורים וגננות?

ההורים והסביבה החינוכית לא רק משפיעים על עיצוב הטמפרמנט של הילד, אלא גם מושפעים ממנו. החוקרים הדגישו, שכל אותם מאפיינים הקרויים טמפרמנט לא מנבאים ישירות את ההתנהגות של הילד, אלא תלויים ב"איכות ההתאמה" בין מאפייני הילד ומאפייני ההורים שלו (4). בהתאמה הכוונה, שההורה והילד מתאימים אחד לשני. "התאמה טובה" קיימת כאשר הציפיות של ההורה והדרישות מהילד נענות על ידי המוטיבציות, היכולות והדפוס ההתנהגותי של הילד. התאמה כזו באה לידי ביטוי בתגובתיות המבוגר ליוזמות הילד, רגישותו לאותותיו ורמזיו השונים בהסתמך על הבעות פניו, טון הדיבור שלו וכו' (2). "חוסר התאמה" מתעורר, כאשר ההורה אינו מוצא הנאה בהבדלים האינדיבידואליים שקיימים בינו לבין הילד. לדוגמא: ההורה עשוי להיות פעיל, מוחצן, חברותי, אינטנסיבי והילד עשוי להיות איטי, מופנם וביישן – הפעילויות שמשמחות את הפעוט עשויות להיות משעממות מאוד עבור ההורה וגם ההפך יכול לקרות (5) .

כיצד מבוגרים יתאימו את תגובותיהם לטמפרמנט של ילדם על פי גישת התיווך ?

  1. נסו להבין ולהבחין מה הגורמים שמשפעים על התנהגות הילד באופן משמעותי. הבחינו בין השפעה חד פעמית ונקודתית לבין תגובות שחוזרות על עצמן (מיקוד)

  2. התמקדו בדברים שמשמעותיים לכם ולילדכם ויכולים להשפיע על סדר היום שלו או על ההתנהלות החברתית או הסביבתית שלו ונסו למצוא דרכים שאתם מקילים עליו ומאפשרים לו חוויות חיוביות

  3. בחרו היכן אתם מוותרים ואלו דברים משמעותיים עבורכם בחינוך של ילדכם. התמקדו בדברים הללו ומנעו ויכוחים וחיכוכים מיותרים באחרים. לדוגמא, אם הפעוט מתרגז כאשר אתם מלבישים לו חולצה מכופתרת, השאירו זאת לגיל מבוגר יותר, לעומת זאת, אם הוא לא מוכן ללבוש סינר וזה חשוב לכם, מצאו סינר שמתאים לו או בחרו חולצה גדולה שתשמש אתכם כסינר. אם הוא מפחד מליצנים, אולי אין טעם להתעקש להיכנס למסיבה של האחיינית, אפשר לשהות מחוץ למסיבה ולהיכנס רק בשלב הכיבוד או לשבת רחוק כשהוא צמוד עליכם ולהעביר לו מסר "אני איתך"  "אל תחשוש"

  4. עזרו לו להבין מה משמעותי עבורכם והעבירו לו מסר שאתם מבינים גם את הדברים שמשמעותיים עבורו.

  5. מצאו פעילויות שגורמות לכם הנאה משותפת, השתדלו לעשות אותן ולהתרגש ולשמוח ביחד זה יגרום לילדכם ליהנות במחיצתכם ולרצות להיות ביחד אתכם

  6. הרחיבו את ההתנסויות שלו ברגישות ומתוך הבנה של הקשיים והצרכים שלו. הפגישו אותו עם המקומות שיותר קשה לו להתמודד איתם, באופן מתוכנן כשאתם נמצאים לצידו. לדוגמא, אם קשה לו להתמודד עם זרים, צרו קשר עם אמא אחת או שתיים ויזמו בילוי משותף. אם רעשים חזקים מפחידים אותו, העלו מידי פעם את עוצמת הקול בעת האזנה למוסיקה, היו על ידו ותווכו לו את החוויה, חזק/ חלש, מהר / לאט ועוד..

  7. התרגשו מדברים חדשים שהוא עושה או משמעותיים. זכרו לתת לו הרבה חיזוקים חיוביים, עידוד ומתן תחושת יכולת על צעדים קטנים שהוא עושה, זכרו כי עבורו הם צעד גדול בדרכו לעצמאות.

  8. למדו אותו דרכי פעולה, תכנון והתמודדות במפגש עם התנסויות שונות. מה כדאי לעשות לפני מה ולמה. הסבירו לו את סדר הפעולות ואת חשיבותן. (וויסות התנהגות)

  9. זכרו להתאים את הציפיות שלכם מילדכם לגילו ולטמפרמנט הייחודי לו. אל תצפו ממנו להיות כמו…כבדו את האישיות המיוחדת שלו וזכרו את הגיל שלו. לדוגמא, אל תצפו ממנו לשבת זמן ארוך ליד שולחן האוכל המשפחתי, אתם יכולים לצפות ממנו לשבת זמן מה, אבל זיכרו לזמן לו חוויה של הצלחה, על מנת שתהיה לו מוטיבציה ורצון להתאמץ בהמשך לשבת שוב בסעודה משותפת.

גננות העובדות במסגרות לגיל הרך, מתקשות להתמודד עם ילדים עם טמפרמנט הנוטה למצוקה ומגיבות במצוקה אישית לנוכח בכי מתמשך בגן. ילדים שנוטים לבכות לעיתים קרובות וילדים שמתקשים להירגע ולהתנחם יוצרים הצפה חושית ורגשית אצל הגננת, שבאה לא פעם, לידי ביטוי בסינון הבכי כך שהגננות ממש "מפסיקות לשמוע" את הבכי (4).

כמו כן, אנו רואים לעיתים מצבים בהם ילדים בעלי טמפרמנט קל/נוח מקבלים פחות יחס ותשומת לב מהמבוגר כיוון ש"הם מסתדרים" וב"סדר" ו"לא שומעים מהם". לעומתם, הילדים בעלי הטמפרמנט הקשה, מקבלים את רוב תשומת הלב מהמבוגר. לרוב תשומת לב זו, הינה שלילית ובאה לידי ביטוי בכעס ומחאה על התנהגותם. ילדים אלה, לרוב אינם זוכים לקצור מחמאות מהמבוגרים, גם כשהם מתנהגים באופן חיובי (או עושים מעשה שהיה כן מזכה את חבריהם בעלי הטמפרמנט הקל במחמאה) כיוון שהם כבר תויגו כקשים והמבוגר מתקשה למצוא את הסיטואציות החיוביות שבהתנהגותם. קיימת חשיבות גדולה למתן תחושת יכולת ומחמאות לכל ילד (וגם למבוגרים), אך קל וחומר לילדים בעלי הטמפרמנט הקשה. שכן, עידוד ומתן תחושת יכולת להתנהגות החיובית תביא לכך שהילד ירצה לחזור על התנהגות זו בכדי לקצור מחמאות נוספות מן המבוגר.

השפעת הטמפרמנט על התפתחות היחסים החברתיים של הילד

הטמפרמנט של הילד משפיע על חוויותיו במצבים חברתיים, ועל אופי היחסים החברתיים שהוא יוצר. כך, לילדים עם  נטייה לתגובה רגשית חזקה ושיחד עם זאת, מצליחים גם להירגע  יהיו יותר הזדמנויות חברתיות לפעילות משותפת ומהנה עם אחרים. הם פחות ישחקו לבד ויפתחו עם הזמן יכולת לקיים מגעים חברתיים עם בני גילם. לעומתם, ילדים שנרתעים ממגע חברתי כבר כתינוקות ומגלים זהירות במצבים חברתיים יחוו קושי  בוויסות הרגשי, קושי שישפיע על היכולת שלהם לפתח יחסים חברתיים.

ילדים בעלי קשיים מסוג זה, ירבו לשבת בצד מחשש שמישהו "יתנגש" בהם בצורה בלתי צפויה וגם יוותרו על יצירת מגע חברתי עם ילדים אחרים כבר אחרי ניסיון אחד שלא הצליח. כמו כן, הם יפחדו מהלא צפוי (ליצנים, קוסמים, אנשים לא מוכרים שנכנסים לגן) ויפתחו דפוס רתיעה ממגע חברתי.(4)

טמפרמנט ובחירת חברים בגן:

לילדים אימפולסיביים יש הרבה חברים! התנהגותם הבולטת ומושכת תשומת הלב גורמת לתפיסתם ככריזמטיים ואטרקטיביים. יחד עם זאת, המחקר מראה שישנה נטייה להתחבר עם ילדים אימפולסיביים שיש להם גם יכולת להירגע.

בנים, מעדיפים להתחבר לילד פעיל מוטורית ובנות בוחרות חברים וחברות שרמת הפעילות שלהם נמוכה (4).

ביבליוגרפיה:

  1. גרוסמן, ג. (1996). ילדים בעייתיים בכיתות רגילות. פרק 5: הדגם האקולוגי. תל-אביב: צ'ריקובר.

  2. כהן ראובני, ל. (2001). איכות האינטראקציה אם-פעוט בהקשר לתפיסת האם את טמפרמנט הפעוט. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן.

  3. לסט, א. (1996). המושג טמפרמנט והשתמעויותיו הפסיכו-חינוכיות בבית הספר. בתוך: א. לסט, וס. זילברמן (עורכים), סוגיות בפסיכולוגיה של בית הספר(עמ' 76-92). ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית.

  4. רוזנטל, מ., גת, ל. וצור, ח. (2008). לא נולדים אלימים: נולדים שונים – הבדלי טמפרמנט והשפעתם על התפתחות רגשית-חברתית. בני ברק: הקיבוץ המאוחד.

  1. Liberman, A. (1993). The Emotional Life of the Toddler. Chapter 4: The Question of Temperament. The Free Press.

  2. Thomas, A., Chess, S., & Birch, H.G. (1968). Temperament and Behavior Disorders in Children. New York: New York University.