חג חנוכה

מה מלמד אותנו סיפור חג החנוכה על הורות וחינוך?
מאת : איריס גרנות. מנהלת טיפ טף, מומחית להתפתחות הילד. יועצת לגיל הרך, להורים ואנשי מקצוע.
" חנוכה חג יפה כל כך "
בימים בהם מתקרר ומחשיך מוקדם מגיע חג החנוכה,
חג של אור, חום, סביבונים ומאכלים מתוקים.
חג שמזמין את כל המשפחה למפגש והנאה משותפת סביב אור הנרות
בחג החנוכה אנו מתבקשים להדליק "נר איש וביתו".
האם הכוונה היא רק בבית? אנו רואים הדלקת נרות בכל מקום, ברחובות, במקומות ציבוריים….
הכוונה באמירה " איש וביתו " – איש ומשפחתו – המסר של חשיבות ומשמעות המשפחה ביהדות בא כאן לידי ביטוי
משמעותי – היכן שנמצאת המשפחה שם נמצא הבית,
המשפחה מוזמנת להדליק נרות ובמשך חצי שעה לשבת סביבם ולא להשתמש בהם.
הבקשה להדליק את הנרות קצת מוזרה, "ואין להשתמש בהם"
אם לא ניתן להשתמש באור הנרות אז למה להדליק?
הכלל הזה בא ללמד אותנו שלפעמים אנו עושים דברים לא לצורך מסוים
אלא פשוט כדי להוסיף אור וטוב לעולם.
החוויה המשפחתית , הבילוי המשותף מוסיפים הנאה, מוסיפים חוויה טובה עבור הילד והוריו.
אם נוסיף לכל אלה תקשורת איכותית עם הילד, מותאמת לצרכים שלו ולערכים של המשפחה, לערכים ולאמונות
שההורים מובילים, הרי שהרבינו אור בביתנו.
בגידול ילדים, בטיפול בילדים בכל יום ויום נעשים דברים קטנים, מעשים שבשגרה. אין לנו יכולת למדוד את כל
הדברים הללו ולהרכיב מתכון אחד ויחיד שיתווה דרך ברורה לחוויית הורות טובה ולגידול ילדים מאושרים ומצליחים.
יחד עם זאת, חשוב שנזכור שכל "אור קטן" מהווה חלק משמעותי בתפריט הכללי וכי לאהבה, רגישות, הענות לצרכים
של הילד, הקשבה, תקשורת איכותית ומבוססת על דרך , אמונה וערכים שאנו מתווים יש חלק משמעותי ביצירת האור
והטוב בילד שלנו.
"סורה חושך מפני האור" המילים של השיר האהוב והמפורסם יכולות ללמד אותנו רבות על גידול ילדים. האור הקטן
שהזכרנו מגרש את החושך. בואו נתמקד באור ובטוב והחושך יסור כבר מעצמו.
הנטייה שלנו לעיתים לטפל בחושך, בקושי, בהתנהגויות הפחות ראויות. יש לנו הזדמנות ללמוד מהאור בחנוכה
שבאפשרותנו פשוט להוסיף אור, להרפות מהמעשים הלא טובים ולתת תחושת יכולת, מחמאות , עידוד על המעשים
הטובים , על נקודות החוזק. יש ילדים ויש תקופות שקל לנו לעשות זאת, שבאופן טבעי הם מזמנים לנו הזדמנויות
לעידוד ותחושת היכולת.
התפקיד שלנו כהורים וכאנשי חינוך לחפש אותם גם כשקשה לנו. למצוא את ה "כד הקטן" , את הדברים הסמויים
מהעין, שאינם בולטים בהתבוננות הראשונית, את הדברים הטובים שהילד שלנו עושה, את אלה שנראים לנו כה
מובנים מאליהם ולהעצים אותם, ולחזק אותו בזכותם ולהפוך אותם לאור גדול.
"כד קטן שמונה ימים שמנו נתן.." בזכות האמונה ביכולת של אותו כד קטן זכינו בחוויה של שמונה ימים של אור.
האמונה הגדולה בזכות ובהזדמנות שניתנה למכבים עם מציאת הכד הקטן עודדה אותם להשתמש באותו כד ולא
להתייאש ולחשוב מראש כי אין סיכוי שהשמן בכד הזה יספיק כדי להאיר את המנורה.
הם בחרו לתת הזדמנות ל"כד הקטן" , למרות שהחשיבה הלוגית יכלה להוביל למחשבה שיש באפשרותו להפיק רק
ניצוץ קטן של אור ואם כך יכלה לעלות המחשבה להרפות, לא להתאמץ ואפילו להתייאש.
בזכות גיוס הכוחות והאמונה ביכולותיו, בזכות ההזדמנות שניתנה לו, גדל והתעצם כוחו של הכד הקטן, הוא הצליח
להאמין בעצמו ולהפיק מעצמו עוד ועוד שמן והפיץ סביבו אור גדול.
ילדנו זקוקים לאמונה שלנו בהם, בטוב שהם מביאים איתם.
הורים, מחנכים, זקוקים לאמונה בעצמם וביכולתם להשפיע באופן משמעותי על התפתחות הילד.
להיות הורים , אנשי חינוך, זאת משימה, חווייתית , מרגשת וגם מאתגרת. חלק משמעותי ממנה היא היכולת להאמין
ביכולות שלכם, כהורים וכמחנכים, ויחד עם זאת לא לחשוש לשאול שאלות, לחפש תשובות להתמקד במטרה לתת
לילד טיפול איכותי שכולל מרכיבים רגשיים ואתגרים קוגניטיביים
והכי חשוב, לדעת בתוך כל אלה לראות כל הזמן את ה "כד הקטן" ולהנות מהאור הגדול שהילדים מפיצים סביבם.
חג חנוכה שמח

שינוי גודל גופנים