תפקידו המרכזי של החיקוי בהתפתחות
ילדים הם חקיינים מצטיינים, הם זקוקים לחיקוי
במיוחד, כי בשבילם הכול חדש ודורש הדגמה. כמו
בכל דבר, יכולות החיקוי מתפתחות בהדרגה ועל פי
שלבים שקורים מעצמם, ללא צורך בהנחיה חיצונית.
להורים תפקדי מרכזי בתהליך, אך זהו התפקיד הכי
קל בעולם: הם פשוט מטפלים בילדים באהבה וללא
מאמץ מיוחד, מדגימים לקטנים כיצד לפעול.
מקומו המרכזי של החיקוי ביכולת השכלית והחברתית
מאתגר את החוקרים והמדענים להבין "איך זה
עובד?" והתגליות זורמות ונערמות. לפניכם סקירה של
עדכונים מחקריים על התפתחות יכולות החיקוי
והצעות לגבי מה שאפשר לעשות עם זה בבית.
באיזה גיל מתחילים תינוקות לחקות?
תאמינו או לא, הסוגיה מובילה לדיונים סוערים בקרב
החוקרים. כבר משנות השמונים, התפרסמו מחקרים
המצביעים על כך שתינוקות נולדים עם יכולת חיקוי.
היה זה גילוי מפתיע שכן עד אז רווחה הדעה שהחיקוי
מתחיל רק בשנה השנייה לחיים. החוקרים הטוענים
לגילוי, צילמו ותיעדו את התינוקות ביום היוולדם,
מוציאים לשון ופותחים את הפה כאשר הם רואים אדם
מבוגר עושה זאת מולם.
האם תינוקות מסוגלים לחקות את תנועות הפה,
כאשר הם עדיין לא יודעים שיש להם פה? ישנם
חוקרים שיענו שלא! וכי יכולת החיקוי מתפתחת
מאוחר יותר.
במחקר נגדי הוכיחה חוקרת שגם כאשר היא
השמיעה לקטנטנים את האופרה "הספר מסיביליה"
הם הוציאו לשון ופתחו את הפה לשיטתה, זוהי –
פשוט יכולת התגובה שלהם.
יש עוד דבר שתינוקות יודעים לעשות מיום היוולדם:
לבכות. תוצאות המחקר הבא מספקות לנו מידע נוסף
על יכולות החיקוי של הנולדים ואפילו של העוברים.
החוקרים הסקרניים בדקו את טון הבכי של תינוקות
צרפתיים וגרמניים בימיהם הראשונים. התינוקות
הצרפתיים בכו בטון עולה, בדומה לשפה לה נחשפו
בעודם ברחם. ואילו התינוקות הגרמניים בכו בטון יורד
בדומה למבטא הגרמני.
האח הקטן עוקב אחריכם
בגיל מספר חודשים התינוקות לומדים לחקות קשר עין
ולמקד את תשומת לבם. רוב התינוקות הופכים
לחקיינים מעולים על ידי כך שהם פשוט מסתכלים על
האנשים סביבם, ובעיקר עוקבים אחר ההורים
המוכרים ומעוררי הביטחון. בשלב זה התינוקות מנסים
לברר מה ההורים עושים?
כדאי לדעת:
אם תחקו אתם את תנועותיו או קולותיו של התינוקות,
תיצרו משחק מעגלי של חיקוי )מה זה משנה מי
התחיל?(
הפתיעו את התינוקות בהבעות פנים מצחיקות. הם
מכירים אתכם כמו שאתם, אך אם תרימו גבה,
תמצמצו עם העיניים, תוציאו לשון או תעשו משהו
מצחיק עם הפה, הם יבחינו בהבדל וסקרנותם תעורר.
הניסיון להבין "מה קורה פה?" יעודד אותם להפעיל
שרירים דומים בפנים שלהם.
באופן דומה שנו את טון הדיבור פעם עולה ופעם –
יורד, פעם לחישה ופעם קול רם.
מגיל חצי שנה
בעקבות ההתפתחות המוטורית מצליחים התינוקות
להראות לעולם מה שהם יודעים כבר כמה זמן ודברים
מתחילים לצאת לאור. במחקר שנערך לתינוקות בני
שלושה חודשים, הראו הבודקים כיצד הם מורידים
כפפה מבובת פרווה, כיצד הם משחקים עם הכפפה
ובסוף מחזירים אותה ליד הבובה.
הבודקים האמינו כי התינוקות היו יכולים לחקות את
הפעילות אם רק היו להם היכולות המוטוריות לעשות
זאת, ולכן חזרו ובדקו כיצד התינוקות מגיבים לבובת
הפרווה ולכפפה בגיל חצי שנה. כדי שלא ישכחו את
מה שהראו, הציגו הבודקים לתינוקות את הבובה עם
הכפפה כמו שהיא )ללא הפעילות של ההסרה,
המשחק וההחזרה( כשש פעמים במהלך שלושת
החודשים עד לבדיקה החוזרת.
במפגש המחודש עם הבובה, ועם יכולות משוכללות
יותר, הסירו רוב התינוקות את הכפפה מהבובה, חיקו
את הפעילות וניסו להחזירה אל מקומה.
באופן דומה יתחילו התינוקות לדבר רק בעתיד אבל
כבר עכשיו הם לומדים בשקדנות את השפה. בסביבות
גיל שמונה חודשים התינוקות מחקים את האינטונציה
של הדיבור, והמלמול דומה יותר ויותר למבטא
המדובר סביבם.
בשלב זה מתחילים התינוקות לחקות תנועות פשוטות
ומתנסים בתקשורת ללא מילים כאשר הם "עושים
שלום" משחקים "קוקו" או מוחאים כפיים. הם עוקבים
אחר המבוגרים כיצד הם מפעילים את המשחקים
שלהם וינסו לחקות ככל יכולתם.
כדאי לדעת:
"עשר אצבעות לי יש" "בוא אלי פרפר נחמד" "ידיים
למעלה על הראש" או כל שיר אחר שאתם אוהבים
המערב תנועות ידיים, יכול לזמן למידה מחיקוי
והזדמנות לתינוקות להראות לכם מה הם יודעים.
חיזרו אחר אותו שיר וקצב שוב ושוב ולאחר שתינוקכם
מכיר את השיר ואת משחק הידיים, הפסיקו להציג לו
את התנועות תנו לו הזדמנות לעשות בעצמו. –
הפקת התנועות לא קורת ביום אחד ואתם יכולים
לחפש רמזים לכך שתינוקכם מבין ורוצה להשתתף:
אם הוא מתנדנד לפי קצב השיר, מפסיק את פעולותיו
ומקשיב בשקט, פותח את העיניים, עוקב במבטו או
משמיע יותר קולות.
עקבו אחר מבטו של התינוק ואם הוא מעביר את מבטו
למקום בגופו או בגופכם שיצוין בשורה הבאה, דעו
שהוא כבר מבין.
לחקות בלב
מדענים הראו שכאשר בני 9 חודשים מסתכלים על
אנשים מושיטים יד לחפצים, המקור המוטורי במוחם
מופעל, כאילו הם עצמם מושיטים את ידם.
באוניברסיטת לונדון נערך מחקר ובו חיברו לראשם
של לתינוקות אלקטרודות במטרה לנטר את הפעילות
המוחית בזמן שהקטנים צפו או התנסו בעצמם
בהפעלת משחק.
רישום הפעילות המוחית הראה שאותם אזורים במוח
הפועלים כאשר התינוקות מושיטים את ידיהם
ומשחקים בצעצוע, מופעלים גם כאשר הם מסתכלים
על המבוגר עושה תנועות דומות בידיו. אך התגלית
העיקרית במחקר זה הייתה שהאזור המוטורי במוחם
של התינוקות הקשור בהפעלת היד להושטה, הופעל
גם כאשר התינוקות צפו בידו של המבוגר בדרכו
להושיט את היד ולאחוז במשחק, רגע לפני שעשה
זאת. החוקרים מבינים שהתינוקות מבינים את כוונתו
של האחר על ידי כך שמוחם מדמיין את התנועה לפני
שהיא מתרחשת.
בגיל זה יכולים התינוקות לזהות ולחקות הבעות פנים.
להבעות הפנים תפקיד מרכזי בתקשורת הבין אישית
ויכולת זיהוי זו תלויה ביכולת החיקוי. התינוק יודע על
עצמו איך זה מרגיש להיות שמח: הפנים נמתחות
לחיוך, הגוף נמלא מרץ וכו' ומנגד איך זה מרגיש
להיות מתוסכל. התינוק גם רואה את ההורים מולו
שמחים או לפעמים מתוחים ומכווצי פנים. כדי להבין
מה הוא רואה מפעיל התינוק את האזור המוטורי של
שירי הפנים בדמיונו )בדומה למחקר הקודם( ומבין את
החוויה העמוקה יותר המתלווה לאותה הבעה. בשלב
זה מתחילים התינוקות להבין שאם הם רואים את
הבעת הפנים של האחר ומכירים את החוויה הרגשית
המתלווה לכך, הם יכולים להסיק שזה שמחייך הוא גם
שמח, וזה שמכווץ את הגבות והשפתיים הוא לא –
שמח בכלל.
תהייה הגיוני!
בסביבות גיל שנה מתרחש שינוי בצורך של התינוקות
לחקות. עד עכשיו הם חיקו את המבוגרים סביבם כדי
להבין מה הם עושים? ומעתה יתחילו לחקות כדי
להבין למה הם עושים דווקא את זה ומהי כוונתם?
צורך חדש מוביל אותם להיות בררנים, ואם הם
מוצאים כי המבוגר עשה משהו בלתי הגיוני הם לא –
יטרחו לחקות אותו.
המחקרים הבאים מוכיחים היטב את הדברים: הנסיין
ישב מול התינוקות והקפיץ עכבר צעצוע לאמצע
השולחן. רוב התינוקות בתורם הקפיצו את העכבר גם
הם. בפעם השנייה הנסיין חזר על אותה פעולה בדיוק
והקפיץ את העכבר מאותה נקודה לאותו מיקום במרכז
השולחן, רק כעת מוקם שם בית קטן והעכבר נחת
בתוך הבית. רוב התינוקות בתורם, הושיטו יד
ובפשטות הכניסו את העכבר לתוך הבית.
האם חיקו התינוקות את פעולתו של הנסיין גם בפעם
השנייה? בהחלט. הם חיקו את מה שהבינו כמטרת
הפעולה.
במחקר דומה נבדקו בני שנה וחודשיים, כאשר הנסיין
מולם הדליק פנס, המופעל במגע בעזרת ראשו. פעולה
מוזרה לכל הדעות, אך התינוקות בתורם נטו לעשות
כמוהו, רכנו קדימה והדליקו עם הראש. בפעם השנייה
חזר הנסיין על הפעולה, רק שהפעם אחז בכל יד את
קצה הצעיף הכרוך סביב צווארו. הפעם נטו התינוקות
להדליק את הפנס עם היד. כאילו אמרו לעצמם
"אההה, הייתה לו סיבה לעשות את הפעולה המשונה
שלו, הידיים שלו היו תופסות. אבל הי, הידיים שלי
פנויות…."
מדוע אם כך חיקו התינוקות את הפעולה המשונה הזו
בפעם הראשונה? מכיוון שלחיקוי יש גם תפקיד
חברתי )ברומא התנהג כמו רומאי( והתינוקות יוצאים
מתוך נקודת הנחה כי למבוגרים סביבם יש סיבות
טובות משלהם לפעולותיהם וזה נעים יותר לעשות
כמוהם. באותו ניסוי עצמו, התינוקות הפעילו את הפנס
בעזרת ראשם כל עוד הנסיין הסתכל עליהם. במקרים
בהם הנסיין העביר את מבטו והסתכל על משחק
שהיה על הרצפה, רוב התינוקות הדליקות את הפנס
בעזרת היד.
כדאי לדעת:
בסביבות גיל שנה וחצי, הפעוטות אוהבים לחקות את
הדברים שאתם עושים: לטאטא את הרצפה, לדפוק
עם פטיש או לדבר בטלפון. הצעצועים הקטנים
שנראים כמו של הגדולים יאפשרו להם להתאמן, והם
ירגישו חשובים ושייכים אם תזמינו אותם להצטרף
אליכם עם המטאטא הקטן בזמן אמת. יש פעוטות
שה"שיחות" הטובות ביותר שלהם מתרחשות דווקא
שהם אוחזים בטלפון ליד האוזן.
הזמינו אחים או קרובים גדולים מעט יותר להיות
המדגימים לפעולות שונות ותתרמו לשניים במחיר של
אחד: לקטנים קל יותר ללמוד מילדים אחרים והגדולים
ירגישו ממש גדולים.
המלך אמר
בני השנתיים מתחילים לדבר אך מתקשים לשוחח. גם
בלי מילים הם מתקשרים עם ילדים אחרים ונהנים
מזה מאוד. במעבדת מחקר צפו החוקרים בחיקוי
הספונטני של זוגות ילדים ועקבו אחר ריקוד החיקוי:
כשילד אחד הרים מטרייה, השני הרים את המטרייה
השנייה. כשהמטרייה אחת נפלה, מיד נפלה גם
השנייה. כשילד אחד עבר לשחק בבלון, הצטרף אליו
השני. אפילו אופן נענוע הבלון זכה לחיקוי. פסיכולוגים
התפתחותיים מצאו קשר בין משחקי החיקוי
והתפתחות השפה וקבעו כי ככל שהתינוק משחק
יותר במשחקי חיקוי, כך שפתו תהייה רהוטה יותר
שנה או שנתיים לאחר מכן.
גם כמבוגרים אנחנו לא לגמרה פורשים מהמשחק.
לפעמים אנחנו המלך ולפעמים מוצאים את עצמינו
מפהקים מול המפהק הראשון )תשאלו את עורכי
קומדיות הטלוויזיה ששותלים את צחוק הקהל אחרי
הבדיחה(. התנהגות החיקוי מסייעת בהעברת מנהגים
חברתיים מדור לדור, עוזרת לנו לאמץ מילים חדשות
בשפה המדוברת ובכלל, לצאת מתוך הקיים כדי
להמציא משם גם משהו משלנו .
מקורות:
Hunnius, Vissers, Bekkering (2011). Bridging the gap between the other and me: the functional role of motor resonance and action effects in infants' imitation. Development science 14(4):901-10.
Jones (2009) The development of imitation in infancy. Biological Sciences 364 :2325-2335
Mampe , Friederici, Wermke (2009) Newborns’ cry melody is shaped by their native language. Current Biology
Meltzoff (2007)‘Like me’: a foundation for social cognition. Development science; 10(1): 126–134.
Meltzoff Born to Learn: What Infants Learn from Watching Us. From: N. Fox & J.G. Worhol (Eds.), The Role of Early Experience in Infant Development, Skillman, NJ: Pediatric Institute Publications, 1999.
Slater, Quinn (2012) Developmental Psychology Revisiting the Classic Studies. SAGE Publication Inc
Can newborn babies imitate?
http://www.nct.org.uk/sites/default/files/related_documents/Bollen%20Can%20newborn%20babies%20imitate%20p14-5%20Dec11.pdf