הצבת גבולות

בכל חברה אנושית קיימים חוקים שמארגנים את פעילויות האנשים, מגנים עליהם ודואגים לרווחתם.

החוקים והגבולות הראשוניים בהם נתקל הילד הינם אלה אשר מציבים עבורו הוריו.

גבולות ברורים ועקביים נותנים לילד הרגשת ביטחון התורמת להתפתחותו הבריאה

ומעבירים לו מסר כי הוריו דואגים לו וניתן לסמוך עליהם.

מהי הצבת גבולות ?

זו היכולת של ההורה לקבוע ולהעמיד כללים וחוקים, להבהיר לילד מה מותר ומה אסור, לתת הוראות ולהטיל איסורים, בהתאם לתפיסת ההורה. על ידי קביעת חוקים יחנך ההורה את הילד להתנהגות ראויה וכך ילמד הילד שישנן פעולות שאסור לו לעשות ויתרגל לסמוך על הוריו שירשו לו לעשות פעולות אחרות וימנעו ממנו סכנות.

מדוע הצבת גבולות חשובה לילד?

מטרתה של הצבת הגבולות היא, ללמד את הילד להתאפק, לוותר, לדחות סיפוקים, להתחשב ולתכנן. יצירת איזון בין נתינה לדרישה, בין אהבה לגבולות, היא ההבטחה להתפתחות ילד בעל מוקד שליטה פנימי, בטוח בעצמו, שאינו הולך אחר הדחפים הפנימיים שלו, וילד המסוגל לחיות בסביבה חברתית בעלת חוקים וערכים, שבה הוא אחד מתוך רבים. בנוסף, הצבת גבולות ברורים ועקביים מעבירה לילד את המסר כי ההורים שלו שומרים עליו וכי הוא יכול לסמוך עליהם. הגבולות נותנים לילד תחושת ביטחון ומאפשרים לו לבחון בחופשיות את יכולותיו. דרך הצבת הגבולות ההורה מעודד את הסקרנות של הילד ומטפח את בטחונו העצמי.

מדוע הצבת גבולות חשובה להורים?

כדי שהורים יוכלו לבצע את תפקידיהם ההוריים המסובכים הם זקוקים לגבולות ברורים שיבהירו את תחומי פעילותם ואת מרחב סמכויותיהם. כשהגבולות אינם ברורים וכשיש ויכוח על כל עניין, ההורים מבזבזים אנרגיות נפשיות רבות ופעולתם אינה יעילה. כאשר ילדים אינם מכבדים את מרחב הפעולה של ההורים, מבחינה פיזית ורגשית, הם מתישים אותם, הופכים אותם לפחות ממוקדים ופחות החלטיים. הורים זקוקים גם לכיבוד צרכיהם האישיים, למען התפתחותם האישית ולמען תפקודם תקין כהורים. למשל: שעת שינה סבירה של הילד חשובה לא רק לילד, אלא גם ליכולת ההורה ליהנות מיחסים זוגיים תקינים. השכמה ראויה של הילד בזמן וללא ויכוחים, חיונית להמשך היום התקין של הילד, אך גם לשלוות ההורה.

דרכים להצבת גבולות באופן יעיל:

רצוי, חשוב וכדאי לשבת ביחד ולקבל החלטה משותפת אודות הגבולות שאתם כזוג הורים רוצים להציב לילדכם ואופן אכיפתם. כך תוכלו להציג חזית אחת ועקבית מול הילדים. כמו כן, השיח המשותף חשוב לבניית תקשורת יעילה בין בני הזוג. ניתן להיעזר בשיטת הרמזור כדיי להחליט על חוקיי הבית וערכי המשפחה.

  1. שמירה על שקיפות – ליידע את ילדי המשפחה באופן ממוקד ולא כללי מידיי את ההיגיון העומד מאחורי הגבול. לדוגמא: לא נוגעים בחשמל כי זה מסכן חיים. לא עומדים מאחורי נדנדה כי אפשר לקבלת מכה. הסבר קצר על מהות הגבול מסייע לילד להפנים ולהבין את האיסור.

  2. זה חשוב ומשמעותי להציב גבולות ברורים ולשמור עליהם בעקביות.

  3. לתת זכות בחירה – יש אפשרות להראות גמישות. דוגמה: תוכל להחליט אם מתקלחים לפני או אחרי ארוחת ערב.

  4. לתת  אלטרנטיבות – אני מרשה לכעוס אבל לא להרביץ. אני מרשה לצייר על נייר – אבל לא על הקיר, אני מרשה לקפוץ בחצר או על הרצפה – אך לא על הספה.

  5. על ההורה להתמקד במאמצים להצבת גבולות ברורים לגבי הדברים החשובים והמשמעותיים בלבד. כשיש יותר מדבר אחד, לאבחן את החשוב ביותר ולהתמקד רק בו.

  6. חשוב שהורה ירגיש בטוח בגבול שהוא מציב, כיוון שילדים יבדקו את מידת ההחלטיות שלו.

  7. יש לתת הוראות ברורות, בהירות ולומר אותם באסרטיביות ובהחלטיות. אין לומר : "אולי תסדר את הצעצועים" אלא "הצעצועים חייבים להיות מסודרים לפני ארוחת ערב".

  8. ניתן להגיב בחומרה, אך בלי צעקות או עלבונות. להעמיד את הילד במקום בכל פעם שעובר את הגבול שהציבו לו.

  9. להשתדל לומר "כן" יותר מאשר "לא". ילדים רבים נוטים להביע אנטגוניזם ברגע שאוזניהם שומעת את המילה "לא". לכן מומלץ, במקום לומר מה לא לעשות, לומר מה כן לעשות, דוגמאות: במקום לומר, "אני לא מוכנה שתעלי עם הספה עם הנעליים"! לומר, "אם את רוצה לעלות על הספה, תחלצי בבקשה את הנעליים". במקום לומר, "אני לא מרשה לשחק עם כדור בסלון", לומר, "רק במרפסת מותר לשחק בכדור".

  10. למנוע מראש עימותים על ידי הגבלת הסביבה. בגיל הצעיר ניתן, ואף כדאי, למנוע מראש עימותים על גבולות. לכן, רצוי בשלב זה לארגן את סביבתו של הילד באופן שיהיו בה מינימום סכנות וכדי שלא נצטרך להכביר הגבלות על הילד. למשל, במקום להזהיר את הילד ללא הפסק "לא לגעת באגרטל הזכוכית" פשוט יותר להרחיק אותו מהישג ידו.

  11. להוות דוגמה אישית, זה תנאי הכרחי לכך שהילד יקיים גבולות אלו.

  12. לכבד את עצמכם ואת ילדיכם. חשוב שהורים יכבדו את צרכיו של הילד ואת צרכי עצמם באותה מידה. למשל: אין לעבור בשתיקה על קללות מעליבות של ילד כלפי הורה.

  13. לזכור כי מתן גבולות צריך להיות מתון ולא מוקצן. תנו לילדכם מרחב פעולה למימוש הסקרנות שלו, ואל תפריזו בהצבת גבולות.

  14. בכל הזדמנות שיש לעודד ולחזק את הילדים על התנהגות רצויה. חשוב שהחיזוק יהיה על הישגים חלקיים ואפילו קטנים, ולא רק על התוצאה, ההישג הסופי, כי תהליך הלמידה הוא הדרגתי, רצוף עליות ומורדות, לדוגמא: "איזה יופי ניסית לסדר את הקוביות ולהחזיר למקום".

  15. להכיל  את רגשותיו השליליים של הילד – "אני מבין שאתה כועס על זה שאתה צריך עכשיו ללכת לישון אבל…", "אני רואה שאתה עצוב שאנחנו צריכים ללכת הביתה אבל…".

  16. זה לא עונש אלא תגובה להתנהגות לא רצויה. לעיתים, במקרים בהם מוצו כל הדרכים האחרות ללא הועיל, אין מנוס מתגובה למעשה. בכדי שהתגובה תעזור ולא תזיק היא צריכה להינתן לאחר שיקול דעת יסודי ולא כתגובה אימפולסיבית במהלכה פורק המבוגר את כעסו וזעמו. כדאי להקפיד על מספר עקרונות במתן תגובות הגיוניות:

א. חשוב שהילד ידע מראש מהי ההתנהגות עליה ייענש.

ב. לחשוב שהילד יקבל אזהרה לפני קבלת העונש כדי שיוכל להימנע ממנו.

ג. חשוב שיהיה קשר בין התגובה (עונש) לבין המעשה עליו נענשים. תגובה הקשורה למעשה אפקטיבית יותר. למשל, אם ילד           משחק כדורגל בסלון, אין טעם לאסור עליו לראות יומיים טלוויזיה, אלא אפשר להחרים לו את הכדור לאותו יום.

ד. תגובה יעילה מאוד בגיל הצעיר הוא "פסק זמן". כלומר, להפסיק את פעילות הילד ולהושיבו על כיסא בצד (לא בחדר אחר). על     ההורים להקפיד לא לאפשר לילד לקום מהכיסא בזמן "פסק הזמן" ולסיים את הפסק זמן בתום מספר דקות, חישוב זמן               ההושבה הינו לפי דקה לכל שנת חיים, לדוגמא ילד בן שנתיים יישב שתי דקות לכל היותר.

מתי לילד קשה לקבל גבולות?

  • כשהמשימה אינה תואמת את השלב ההתפתחותי של הילד- כשההורה דורש מילד בין שנתיים לאכול מבלי ללכלך את הבגדים. או לשבת בשקט לאורך זמן.

  • כשהדרישה אינה בהירה– "אני מרשה לשחק במים , אבל תירטב רק קצת"… (כמה זה קצת? הילד יכול להיות מבולבל כי אינו מבין את ההגדרה של קצת…)

  • כשהדרישה אינה מוצדקת– דרישה לסדר את החדר שאחיו בלגן, דרישה לאכול רק במטבח, כאשר המבוגרים נוהגים לפעמים לאכול גם בסלון מול הטלוויזיה.

  • כשהגבול דורש להתגבר על למידות קודמות– דבר מה שהיה מותר בעבר ונהיה אסור עכשיו עקב גיל הילד המתקדם יותר.

  • כשיש אחים בסביבה שהדרישה אינה תקפה לגביהם (גדולים או קטנים יותר).

הורים יקרים, זכרו שתהליך של הצבת גבולות אינו פשוט ולא רואים תוצאות תוך יום. עליכם לאגור כוחות ולהיות סבלנים לתהליך, הסבלנות משתלמת!

כמו כן, זכרו שזה טבעי לטעות בדרך, אף הורה לא מצליח לעשות את הדברים באופן מושלם, שכן אין הדבר אפשרי. הורים אשר מצליחים בתהליך הם אלו המקפידים לבחון את עצמם מעת לעת, לשאול שאלות, להשתדל לעשות דברים קצת טוב יותר מיום ליום… הורים שכאלו יצליחו להפוך את ילדם לילד בוגר, עצמאי עם תחושת מוגנות ובטחון!

שינוי גודל גופנים