מצב בטחוני מתוח תקשורת עם הקטנטנים

עם הלידה של כל ילד נולד גם הורה חדש. חווית ההורות מזמנת לנו הרבה מאוד התרגשות, אהבה, הנאה משותפת,

שמחה ויחד עם זאת מפגישה אותנו, ההורים, עם תחושת אחריות עצומה, שלא הכרנו כמותה עד כה.

תחושת האחריות הגדולה שמלווה אותנו עם ההיריון הראשון והלידה מועצמת ומתחדדת בימים אלו. הורים,

מתמודדים עם הצורך להגן על עצמם ועל ילדיהם בהיבט הפיזי קיומי והרגשי בו זמנית.

זאת משימה לא פשוטה, ביחוד כשההורים עצמם נמצאים בתחושה של חוסר וודאות.

האם התינוק מודע למצב? האם להסביר לקטנים על המצב הביטחוני? מה להסביר?  איך להגיב לשאלותיהם?

מתי הילד מאותת שהוא במצוקה? איך לזהות זאת?

תיווך התפתחותי מותאם לגיל ולמצב של הילד,  תקשורת איכותית עם הקטנטנים בימים אלו,

רגישות וקריאת האיתותים שלהם, אלו אבני הדרך הראשונות לעבור את התקופה הזאת בצורה מיטבית וגם..

הדבר העיקרי שאנו כהורים יכולים לעשות בעבור ילדנו ובעבורנו.

איך עושים את זה? בואו נצא לדרך..

מאוד חשוב להיות מודעים בתקשורת עם הילד לגילו, למצבו הרגשי, להתנסויות העבר שלו,

לשים לב מה המידע שאנחנו מספקים לו והיכן אנחנו מספקים רק תשובות ותגובות לשאלותיו או לאיתותיו.

חשוב מאוד שנהיה מודעים למצב הרגשי שלנו ושל האנשים הקרובים לילד ונשאל את עצמנו איזו תמיכה

אנחנו צריכים ומה אנחנו מסוגלים להעניק לילדנו.

מה להגיד? – חשוב למקד ולעשות סדר בבליל המידע אצל פעוטות וילדים – לספר לילדים שאנחנו יותר זהירים

בימים אלו ויחד עם זאת להדגיש את הפתרונות – יש שומר בגן, הדלת נעולה …

"מידע מהשטח" השתדלו להפחית את כמות המידע שהתינוק/ ילד חשוף אליו –

חשוב לכם להתעדכן בחדשות הטריות?  השתדלו לא לעשות זאת כשאתם עם הילד. לתינוקות/ ילדים חושים מאוד חדים

והם מקשיבים לא רק למילים אלא גם לטון ולסגנון הדיבור של הקרין בחדשות ובוודאי שלכם.

נסיעה ברכב – אם אתם חייבים להקשיב למידע שמשודר התארגנו מראש עם משחק מוסיקלי שיכול לרתק את ילדיכם

בו זמנית, אם לא, שימו מוסיקה אהובה ושמחה

שיחת טלפון – שמעתם חדשה מרעישה, היו מודעים לסגנון התגובה שלכם, ילדכם מבינים את עוצמת רגשותיכם

והם יגיבו בהתאם, בהתפרצות של בכי, כאב בטן, התנהגות חריגה.

סביבה מוכרת – השתדלו לשהות עם ילדיכם במקומות שמוכרים לו ועם אנשים אהובים ומוכרים.

תחושת הביטחון מועצמת במקומות אלו ומוסיפה אנרגיות טובות

שגרה – הצמדות לסדר היומיומי מעבירה מסר שהכל בשליטה, שיש דברים מוכרים וקבועים שאפשר לצפות אותם.

השתדלו להקפיד על סדר יום קבוע, במהלך היום ובזמן ההשכבה.

יציאה מהשגרה – יחד עם זאת, בימים אלו יתכן וילדיכם יהיו זקוקים לכם יותר, ייצמדו אליכם כשאתם הולכים לחוג,

לא ירצו להיפרד ממכם בלילה, יאריכו את זמן ההרדמות, חשוב להיות רגישים ולהכיל את השינויים הללו.

להעניק הרבה חום, אהבה וחיבוקים ולהעביר מסר "אני כאן, אתך. הכל בסדר"

"לא קרה כלום" – אנו נוטים להשתמש במשפט הזה על מנת להרגיע את הקטנים ולחזור לשגרה. אבל…כן קרה משהו!

וחשוב שנתייחס אליו ולא נעביר מסר שאנחנו לא מודעים ל "משהו שקרה" או מעדיפים להתעלם ממנו.

פחדים – תינוקות יכולים לבכות בתדירות יותר גבוהה, להיות חסרי מנוחה – חשוב לחבק אותם,

להגיד מילים מרגיעות "אני פה, אני איתך" ולעבור למשחק או למשהו שמשמח אותו ומוציא אותו ממעגל הבכי.

אם ילדיכם מביע במילים חשש או פחד, אל תבטלו זאת, אל תנסו להשיב שאין ממה לפחד או שאתם לא מפחדים.

זה יגרום לו לא לשתף אתכם אלא לשמור את חששותיו לעצמו…

אמרו לו- "זה באמת לא נעים, גם אני נבהלתי" ובמקביל מצאו נחמה " אנחנו מוגנים פה- תנו הסבר סביר / סיבה"

למדו אותו לנשום נשימות עמוקות כשהוא מפחד, לחבק את ה"דובי האהוב".

המסר שהילד מקבל הוא שגם אתם מתגברים על הפחד וגם הוא יכול. הוא לומד שיש דרכים להתגונן ושאתם

מקבלים ומכבדים את רגשותיו ויש ביכולתכם למלא אותו באנרגיות חדשות ובכוחות.

הומור משחק ובילוי משותף – ברור שאתם יותר עייפים, מוטרדים ומודאגים מאשר בשגרה, יחד עם זאת חשוב

שתמצאו זמנים בהם מעבר לטיפול הפיזי המסור שלכם תשחקו עם התינוק/ הילד, שלבו ביטויי הנאה וצחוק משותף,

פעילות משותפת והנאה משותפת תהיה מצוינת לכולכם.

פעילות בשיר ובתנועה – ריקוד משותף, מוסיקה, מפרישים הורמונים מרגיעים למוח. מצאו מספר דקות ביום,

בהן אתם שמים מוסיקה ורוקדים ביחד או נעים בחדר תוך כדי חיבוק ומגע.

בני השנתיים פלוס יכולים להוביל את הפעילות ולתת רעיונות לתנועות יצירתיות. התעייפתם?

שתפו את ילדיכם והבטיחו שתעשו זאת שוב כשיתאפשר.

פעילות חברתית – סביר שאתם יוצאים פחות לגינה הציבורית ולמקומות הומי אדם עם הקטנטנים.

קבעו עם חברים מפגשים במקום שאתם מרגישים בטוחים ומשוחררים – בבית שלכם/ שלהם/ …

כך תוכלו לאפשר משחק עצמאי לקטנים וגם לכם יהיה מקום לדבר עם בני גילכם. השתדלו לא לדבר בטונים גבוהים

ומועצמים "על המצב" וזכרו שיש עוד דברים שאפשר לדון בהם.

לילה טוב – הרבה מהפחדים באופן טבעי, מועצמים בשעות הערב והלילה. החושך יורד, עוברים למצב שינה ואתו גם

לתחושה של חוסר שליטה ופרידה מהמוכר ומהביטחון שההורים משרים בהימצאותם בסביבה.

במידה ואתם מרגישים צורך, הוסיפו מנורת לילה לחדר הילדים, הציעו לילד לישון עם בובה אהובה, כרית רכה

ואפילו קרבו את המיטה לדלת של החדר כך שהקטן ירגיש יותר קרוב אליכם. הסבירו שאתם בסביבה או אם אתם יוצאים

מי נשאר לשמור עליו.

ביטויי חרדה – תנו מקום לביטויי חרדה – אפשרו לילד לתופף על הסירים בבית, לשחק בבצק, לצייר, לספר שוב ושוב

את אותו הסיפור ונסו להבין מה מציק לו או היכן הוא זקוק לתמיכתכם.

פרידה – פרידות שבשגרה – בגן, מטפלת, חוג – עשויות להיות ארוכות ומורכבות יותר. קבלו זאת בהבנה ונסו להתארגן בהתאם. במידה וקיים קושי בפרידה השתדלו בימים אלו לצמצם את כמות הפרידות שאינן בשגרה. אם בכל זאת, עליכם לנסוע השתדלו לארגן לילדיכם משהו מוכר ואהוב שישמור עליו.

מהם ביטויי חרדה? מתי הם אינם שגרתיים?  לפנות לעזרה מקצועית?

רגרסיה – בתקופות של מתח ושינויים קיצוניים ילדים עשויים לבכות יותר, להזדקק לקרבתכם, לשכוח שרק לפני ימים אחדים הם היו עצמאיים ואי אפשר היה לעצור אותם ולהיצמד אליכם, לחזור להרטיב ביום ו/או בלילה, להיצמד למוצץ או לחפץ מעבר, לגמגם, להתלונן על כאבי בטן ומיחושים אחרים, לא להירדם לאורך זמן, להתעורר עם סיוטי לילה, לנשוך ועוד.

אורך ועוצמת התגובה– כאשר סימני רגרסיה מופיעים ויחד עם זאת הילד מצליח להנות ממשחק, מחייך, אוכל, מתקשר,

משתף, סביר להניח שהוא יחזור להתנהגות השגרתית לאחר זמן מה.

אם ההתנהגויות הללו נמשכות מעבר למספר ימים או שעוצמתם לא מאפשרת לילד לתפקד ולהתפנות למשחק או

לשגרה כדאי להתייעץ עם מומחה.

התנהגות לא שגרתית – כאשר הילד מביע התנהגויות חריגות שאינן צפויות – משיכה בשערות, קוצר נשימה ועוד,

יש להתייעץ באופן מיידי עם רופא הילדים/ מומחה.

שימו לב – אם הילד ישן שעות רבות, אינו מגיב באופן שגרתי לכאב או למכה, מפחית בעוצמה או אינו מבטא צחוק או בכי,

ייתכן שהוא במצוקה ואין באפשרותו להביע את רגשותיו. גם במקרה זה התייעצו עם רופא הילדים/ מומחה בתחום.

שינוי גודל גופנים